#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעח. מה הם כתובה, פירות, מזונות ובלאות שנאמר במשנה שאין לממאנת שניה ואיילונית? 	"כתובה- אף מה שהכניסה לו בנדונייתה ושמאתן בכתובתה, וכל שכן מאתים שתיקנו לאשה.פירות- רש""י פירש שלכשתצא לא יחזיר לה פירות שאכל. והתוס' (ד""ה ובלאות) פירשו שאין לה פירות שליקט והם עדיין בעין אי נמי תקנת פירות קאמר דאין לה כגון שנשבית ולוותה ופדתה עצמה ואח""כ מיאנה.מזונות - כתבו התוס' (ד""ה הממאנת) שבכתובות מבואר שמיירי שהלך בעלה למדינת הים ולוותה ואכלה ועמדה ומיאנה. ואיילונית נמי יש לפרש בענין זה. ובשניה לאחר מיתת הבעל.בלאות - לרש""י בגדים שהכניסה לו בנדונייתה אפילו הם קיימים לא יחזיר בלאותיהם. והתוס' הוכיחו מהגמ' בכתובות שאם הבלאות קיימים היא נוטלת אותם בכל אופן, ורק כשאינם קיימים אינו חייב להחזיר לה."	"ב""מ סז. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעט. עבד רבינא עובדא וחשיב ואפיק פירי. מדוע הוציא פירות ובאיזה מקרה מדובר? 	"כתבו התוס' (ד""ה פירי) דטעמא דרבינא משום דהויא מחילה בטעות ולא הוי מחילה, ודוקא בזביני כעין עובדא דרבה בר בר הונא אפיק רבינא פירי ולא בהלואה <sup>קפה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפה.  הרשב""א הביא שהראב""ד פירשה משום ריבית קצוצה ודוקא במשכנתא באתרא דמסלקי ובלא נכייתא אבל בזביני מודה שאינה ריבית קצוצה ואין מוציאין. והר""ז הלוי פירשה בהיפך שדוקא בזביני הוציא משום ריבית קצוצה, אבל במשכנתא אפי' באתרא דמסלקי לרבינא ליכא משום ריבית קצוצה. ודעת הרשב""א כרי""ף דרבינא בין בזביני כי הני בין במשכנתא באתרא דמסלקי ובלא נכייתא חשיב ואפיק פירי. עוד כתב הרשב""א לעיל סב,א שלרש""י איירי הכא במשכנתא דבתים ולא של שדות ולכך הוי ריבית קצוצה.</span>"	"ב""מ תוס' סז."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפ. באתרא דמסלקי ואכל כשיעור ההלואה מה הדין ומדוע? 	"באתרא דמסלקי <sup>קפו</sup> למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא החוב נפרע, דאע""ג דאבק ריבית היא ואינה יוצאה בדיינים הני מילי לבתר דשקליה אבל זה זריז הוא ואינו מניחו לאכול אלא כדי הקרן. לרב אשי חייב לשלם את כל החוב דסלוקי בלא זוזי אפוקי מיניה הוא ואבק ריבית אינה יוצאה בדיינים <sup>קפז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפו.  הרא""ש  (סי' לד)  כתב בשם הרי""ף שיש מפרשים שמיירי במשכנתא בנכייתא ויש מפרשים שמיירי בלא נכייתא.
<br>קפז.  הרשב""א הביא את שיטת הרמב""ם שלרב אשי כשאכל שיעור זוזי לא מסלקין ליה לגמרי בלא זוזי כלל, אלא ב""ד מנכין לו כפי ראות עיניהם והשאר נותנים לו ומסלקים אותו. והרשב""א הקשה על דבריו.</span>"	"ב""מ סז."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפא. שדה ממושכנת של יתומים באתרא דמסלקי מה הדין ומדוע? 	"למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא אכל שיעור זוזי מסלקינן ליה וכנ""ל, אכל טפי מפקינן מיניה שב""ד בעיר אביהם של יתומים והוה ליה כמאן דסלקוה משעתא דאכל שיעור זוזי.לרב אשי אע""ג דאכל שיעור זוזי לא מסלקינן ליה, דקסבר מתחילת אכילתן אבק ריבית הוא ואין כח בדיינים להוציאו."	"ב""מ סז. "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רפב. האם מותר למלוה לאכול את הפירות במשכנתא באתרא דמסלקי 1) בלא נכייתא 2) בנכייתא 3) בקיצותא באופן שחמש שנים אוכל בלא ניכוי ואח""כ מנכה מלא ערך הפירות 4) בקיצותא באופן שחמש שנים אוכל בנכייתא ואח""כ מנכה מלא ערך הפירות 5) ומה הדין באתרא דלא מסלקי? "	"1) לרבה אבק ריבית ואינה יוצאה בדיינים. וכתב רש""י דרבה פליג אדרב נחמן דאמר לעיל שיוצאה <sup>קפח</sup>.2) לרבא מותר לכל אדם ואסור לת""ח <sup>קפט</sup>.3) לל""ק נחלקו בזה רב אחא ורבינא <sup>קצ</sup> אם מותר או לא. לל""ב לכו""ע אסור.4) לל""ק מותר אף לת""ח. לל""ב נחלקו בזה רב אחא ורבינא אם מותר.5) מותר אפילו בלא נכייתא, כיון שהשדה נחשבת כמכורה למלוה בתקופה זו <sup>קצא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפח.  והתוס' לעיל סו,ב  (ד""ה התם)  חלקו על פרש""י ופירשו שגם רב נחמן מודה לשאר האמוראים שאבק ריבית אינה יוצאה, ומה שאמר שם שיוצאה הוא משום מחילה בטעות. והרשב""א כתב שהרי""ף פירש בדעת רבינא שהוציא שסובר שמשכנתא בלא נכייתא היא ריבית קצוצה שיוצאה בדיינים, וכדעתו פסקו הרי""ף והרשב""א. אמנם עי' בתשובה רפב ששאר הראשונים פירשו את דברי רבינא באופנים אחרים.
<br>קפט.  כתב הרשב""א שלרי""ף רב פפא ורב כהנא ורב אשי אוסרים מדרבנן לכל אדם וכן פסק הרי""ף. והרשב""א פסק שמותר, כרבינא דאכל בנכייתא. 
<br>קצ.  לגי' הרשב""א רפרם.
<br>קצא.  כן כתבו רש""י  (ד""ה באתרא)  ותוס'  (ד""ה במישלם) . והרשב""א כתב שלרב אחא ורבינא אסור ושהרי""ף פסק דהוה אבק ריבית. והרשב""א פסק שמותר רק בנכייתא אבל בלא נכייתא הוה אבק ריבית. ובשם הראב""ד כתב שבנכייתא מותר גם לצורבא מרבנן.</span>"	"ב""מ סז:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפג. מה היא משכנתא דסורא ובמה היא עדיפה מנכייתא? 	"שכותבים בה במישלם שניא אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף. ופירשו רש""י ותוס' (ד""ה במישלם) דלא מיחזי כהלואה אלא כלוקח הימנו פירות השנים האלו במעות הללו. שכיון שכתב סכום השנים מיחזי כמכר אבל כשלא קצבו סכום כל השנים לפרש בשטר במישלם שניא אילין תיפוק מיחזי כהלואה."	"ב""מ תוס' סז:"		
